אברהם היה ילד רך בשנים בזמן מלחמת העולם השנייה. אירועי המלחמה הקשים אילצו את משפחתו לעקור מעיירתם בפולין ולברוח מזרחה. בסיום המלחמה, חזרו וגילו שדבר לא נותר מרכושם. דבר לא נותר מעיירתם.

כעבור כמה שנים, הם עלו לארץ. אברהם בגר והפך לאומן - צייר ורשם אוהב אדם וטבע, בעל קשר עז לארץ ולנופיה. הוא נישא לעדה, חברת נעורים שהכיר בתנועת הנוער, ולבקשתה שינו את שם משפחתם לשם העברי – רימון, כביטוי של רצונם להשיל את עברם ולהישיר מבט אל ההווה ואל העתיד.

 תמר בתם, ביקשה להעלות על הכתב את סיפורם של הוריה ולעצב תכשיט שיגלם את הסיפור ואת היצירה של האב. היא הביאה עימה לסטודיו רישום בשחור לבן של אביה, ויחד עם שרה זיקקו את היסודות – התחדשות, יצירה, תקווה, מלאות, שעל בסיסם נוצר תליון זהב 18 קראט בשיבוץ אבני רובי. התליון הוענק לכלתה של תמר ביום חתונתה.